עו"ד הכהן נ' מדינת ישראל משרד התחבורה רשות הרישוי ומ

פסק דין

1.התביעה שבפני היא תביעה כספית לתשלום נזקי התובע עקב מחדלה של הנתבעת אשר שלחה אליו הודעות ורישיון נהיגה לכתובת שגויה, למרות הודעותיו, בדבר כתובתו הנכונה.

2.הנתבעת, דחתה את טענותיו של התובע כנגדה וטענה כי אין לו להלין אלא כנגד עצמו, בהיותו אחראי לרישום כתובת שגויה שלו, בטופס שהוגש על ידו למשרד הפנים.

פסק הדין יינתן בהנמקה תמציתית, בהיותו בסדר דין מהיר.

3.התובע, הודה בעדותו כי נפלה טעות סופר ברישום כתובתו, בטופס אותו הוא מילא ונחתם על ידו במשרד הפנים, לעדכון כתובתו למשלוח דואר, ברח' טשרניחובסקי 71 ירושלים (להלן-"הכתובת השגויה") ולא כפי שצריך היה להירשם ברח' טשרניחובסקי 61 בירושלים (נספח ב' לכתב ההגנה,להלן- "ההודעה"). ההודעה, נערכה על ידו ביום 05/04/06 לצורך הסדרת רישיון הנשק שלו ובזמן שכתובת מגוריו היתה ביישוב שוהם, כאמור ברישא להודעה אך משרדו, היה לדבריו ברח' טשרניחובסקי 61 (להלן-"הכתובת הנכונה").

לדברי התובע, הגיעו אליו דברי דואר במרוצת השנים, גם לאחר מסירת ההודעה, לכתובתו הנכונה וזאת ממשרדי ממשלה שונים, ובכלל זה ממשרד הרישוי.

על כך ניתן ללמוד מקבלת דברי דואר ממשרד הרישוי בדרישה לבדיקה רפואית (ת/1, ת/2) מאוגוסט 06' וכן מנובמבר 08'. ברישיון הנהיגה של התובע משנת 2007 (ת/3) נרשמה כתובתו הנכונה. בשונה מכך, ברישיון לשנת 2008 (ת/10) נרשמה לראשונה, כתובתו השגויה.

4.הנתבעת טוענת כי על פי פרטי ההודעה, נשלחה לתובע תזכורת, בדבר אי חידוש רישיון הנהיגה על ידו לכתובתו הרשומה על פי ההודעה, שהתבררה לפי דברי התובע ככתובת שגויה (ת/5). לדידה, משרד הרישוי פעל כמתחייב על פי הדין, בהתאם למידע שהועבר אליה ממשרד הפנים על פי ההודעה.

5.שמעתי את עדותה של אחראית תקינת נהיגה באגף הרישוי במשרד התחבורה. לדבריה, המידע מגיע אליה ממשרד הפנים ואין בידי עובדי האגף סמכות על פי הדין לסטות או לשנות ברישומי משרד הרישוי את הכתובת, אלא על פי רישומי משרד הפנים. בה בשעה, לא היה בידי העדה לסתור את טענות התובע שהוכחו, על משלוח דברי דואר אליו ממשרד הרישוי, לכתובתו הנכונה פרק זמן ארוך לאחר מסירת הודעתו השגויה ( קרי: בשנים 2007 2008 ). כל שהיה בידי העדה לומר בנידון הוא שחל עיכוב בעדכון המידע ממשרד הפנים למשרד הרישוי על שינוי הכתובת למשלוח דברי דואר.

6. מתצהירו ועדותו של התובע עולה כי הוא פנה, וחזר ופנה לנתבעת באמצעות משרד הרישוי על מנת להסדיר את קבלת מסמכים ופניות של משרד הרישוי אליו, לכתובתו הנכונה. לצורך כך, אף טרח להציג בפני משרד הרישוי מסמכים שונים על כתובתו הנכונה, לרבות שאילתא ממרשם האוכלוסין.

7.הנתבעת, לא השכילה להעמיד את התובע על טעותו בהצגת מקור הטעות בפניו דהיינו: הודעתו, שנמצאה כשגויה, אשר ראוי היה שיהיה בידה להציגה בפניו בנקל או להודיע לו על אתר על קיומה של ההודעה לפי נתוני משרד הפנים.

על רשות מנהלית, לסייע לאזרח ולנמק את פעולותיה בפרט היכן שהלה, טורח לברר את מקור הטעות, על מנת להסיר מכשלה ממנו על אף שהטעות, רובצת לפתחו, בשל טעות סופר בהודעתו. הקושי של התובע לעמוד על הטעות בכתובתו למשלוח דואר, נבע לדבריו בין השאר, מהתנהלותן של הרשויות ששלחו אליו הודעות (כדוגמת רשויות המס ומשרד הרישוי) לכתובתו הנכונה, למרות ולאחר מסירת ההודעה ובה הכתובת השגויה.

8.יחד עם זאת, התובע דחה את בקשת הנתבעת באמצעות נציגי משרד הרישוי, להסדיר את רישום פרטיו הנכונים במשרד הפנים למרות הוראת סעיף 2 לחוק עדכון כתובת, התשס"ה- 2005 (להלן – "החוק") המחייבת אותו בכך. העדכון, יכול שייעשה במשרד הפנים ולא במשרד הרישוי. יוער, כי גם בהודעות משרד הרישוי לאזרח נירשם (ברישא לת/10): "לעדכון כתובתך: נא להודיע על הכתובת החדשה למשרד הפנים".

התעקשותו של התובע להסתפק במתן הודעה למשרד הרישוי על כתובתו הנכונה, מנעה את תיקון הטעות.

9.בנסיבות אלו, אני דוחה את דרישת התובע למתן צו לנתבעת להסדיר את הרישום ודינו, כדין כל אזרח בחובתו למלא טופס הודעה על כתובת למשלוח דואר במסירת כתובתו הנכונה.

10. התובע, גם לא הוכיח את הוצאותיו ונזקיו עקב הטרחתו לנסוע במוניות לטענתו, בהיעדר רישיון נהיגה עקב הטעות והיה בידו ,להקטין את נזקיו הנטענים אילו הקדים לפנות למשרד הפנים.

11. יחד עם זאת, השתכנעתי כי נגרמו לתובע טרחה והכבדה, בבירור מקור התקלה בדבר אי קבלת דברי דואר שנשלחו אליו ע"י הנתבעת, הן בשל התארכות הזמן עד למתן מענה לגופם של דברים והן באי העמדתו על מקור הטעות, כמובא בגוף פסק הדין.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובע בגין ההכבדה בסך 500 ₪.

12.בנסיבות אלו, אין צו להוצאות למי מהצדדים.

עותק פסק הדין ישלח לצדדים.